אחד הדברים שמעניין אותנו לנסות, זה לחצות את החלוקות הנוחות - נשים, ילדים, בני נוער.. זה אולי יותר מידי חזיתות בפרוייקט אחד, אבל בינתיים אנחנו מעדיפים לחלום רחוק ולהצטמצם בהמשך.
אז אחד הרעיונות שהיו לנו זה לעבוד סביב הרעיון של "מורשת", על העברה של ידע ושל סיפור אישי מדור לדור. עבודה בזוגות של הורה וילד - הילד משחזר סצינה מחיי ההורה, בעוד שההורה מביים אותו. או אפשר לנסח זאת גם הפוך: ההורה מביים סצינה מחייו כשהילד הוא השחקן. אולי הילד עושה ליפסינג לסיפור שמספר ההורה. זה יכול לעבוד על כל מיני מתחים בין זכרון ופרשנות ובין זמן עבר לזמן הווה. מעניין יהיה לצלם את הסיפור הקטנים בלוקיישן המקורי שלהם, וגם את כל השלבים של התהליך.
הסיטואציה של "מסירה" מדור לדור, מסירה אורלית, סוג של "והגדת לבנך" , מעניין אותנו בעיקר בהקשר של יצירת מיתוסים. מה קורה לסיפור, אפילו אנקדוטלי, שמועבר בצורה כזאת, לא מפה לאזן אלא מפה לפה?
האיזכור של המיתוס גורם לנו לתהות, האם לא כל המוזיאון השכונתי עוסק בדיוק בזה. ביצירת מיתוס? כלומר, מיתוס במובן של הענקת סיבה ומשמעות למה שהוא, בראש ובראשונה, גורל?
No comments:
Post a Comment