כאמור, אנחנו מוטרדים מהמצב של פרק זמן ארוך מידי של תהליך בלי תוצאות מוחשיות. בעיקר בתהליך מסוג זה שהתוצאה יכולה לקבל כל מיני פנים, זה נראה לנו קצת מסוכן להשאיר את המשתתפים יותר מידי זמן רק עם פנטזיות שאולי בכלל לא קרובות למציאות. מצד שני, יש הרבה כח לתהליך הממושך ולפנטזיות עצמן.
אז עלה הרעיון שאולי כדאי לחשוב על כל התהליך אחרת. לא בשלושה שלבים גדולים וקלאסיים של פיתוח, הכנות והפקה, אלא אולי כסדרה של "בלוקים" או "סדנאות" או כל שם אחר שמחלק את התהליך לפרקים, שכל אחד מהם מגיע לאיזשהו מיצוי, לאיזושהי תוצאה או "רגע פומבי". כך שזה לא שישה חודשים של עבודה במחשכים שבסוף יוצאת לאור, אלא משהו עם יותר נראות, שמצטבר לכדי התוצאה הסופית, עם עוד מאמץ מרוכז יותר לקראתה, בסופו של תהליך.
אולי הצורה הזאת גם תאפשר למקד את העבודה בכל פרק לקהלים אחרים. כלומר במקום לנסות במשך 6 חודשים לערב בני נוער וכל הזמן לרדוף אחריהם, לרכז אותם רק במשך שבועיים שלושה בצורה מאז מחייבת ובעניין שמאד רלוונטי להם, ואולי, בעקבות ה"פרק" הזה, גם בהמשך, חלק מהם ישארו מעורבים.
No comments:
Post a Comment